מדוע לא נקבע צום חדש לזכר נספי השואה

מדוע לא נקבע צום חדש לזכר נספי השואה

עם תום מלחמת-העולם השנייה , ניצבה לפתחה של ההנהגה הדתית, שאלת ההנצחה הראויה של האסון העצום שפקד את העם היהודי.

עוד לפני כניעת גרמניה הנאצית ותום מלחמת העולם השנייה, כאשר גודל האסון כבר היה ברור לכל, הועלה הרעיון להנציח את "זכר הקדושים" שנרצחו על-ידי הנאצים ועוזריהם בשנות המלחמה.

הרב חזקיהו מישקובסקי שהיה רבה של קירנקי שבליטא, פנה בכסלו תש"ה לחבריו במועצת גדולי התורה של אגודת ישראל, בהצעה מפורטת להכרזת שבעה ימי אבל לאומי וקביעת יום צום ואבל לדורות לזכר האסון הנורא. בנוסח ההצעה, נכתב כי יש לייסד יום צום לדורות שיהיה בחומרתו כצום תשעה באב.

האדמו"רים מויז'ניץ ומסדיגורא הסכימו עקרונית עם הצעת הרב מישקובסקי, אך רבנים אחרים, ביניהם האדמו"רים מגור ומבעלז, הגרי"ז סולוביצ'יק והחזון איש התנגדו להצעה, ובסופו של דבר היא לא התקבלה, הנימוק העיקרי להתנגדותם היה שלא ניתן בדורנו לתקן יום תענית קבוע לדורות, כדוגמת ארבעת הצומות שתוקנו על ידי הנביאים על חורבן בית המקדש. נימוק זה היה ברוח סיסמתו של החת"ם סופר "חדש אסור מן התורה", שהדריכה את דרכי התגובה למודרנה של חלק חשוב מהאורתודוקסיה היהודית.

כשנה לאחר מכן התלבטו רבני הונגריה בשאלה דומה, בדבר קביעת יום אבל קבוע לשואת יהודי המדינה. הזרמים שאינם אורתודוקסים קבעו את יום כ"ד אדר, כיום זיכרון לשואת יהודי הונגריה, מפני שביום זה בשנת תש"ד נכבשה הונגריה ע"י הנאצים. לעומת זאת, התנגדו הרבנים האורתודוקסים לקבל את היום הזה כיוון שאין בדורנו רשות לתקן יום אבל חדש לדורות.

אך בניגוד לארץ ישראל, בהונגריה לא נמנעו עקב כך מלתקן יום אבל קבוע. התאריך שנתקבל על ידי הזרם האורתודוקסי היה יום כ' בסיוון. ביום זה נהגו יהודי פולין להתענות לזכר פורענויות קשות שפקדו את יהודי אירופה באותו תאריך. מבחינה זאת קביעת יום זה כיום אבל, לא הייתה תקנה חדשה ומאידך לא נקבע יום זה מראשיתו כאבל על חורבן בית המקדש, אלא דווקא על פורענויות שפקדו את יהודי אירופה, בתאריך זה אף היו השילוחים מהונגריה לאושוויץ וההשמדה עצמה בשיאם.

באותה העת דנה מועצת הרבנות הראשית לארץ ישראל אף היא בשאלת קביעת יום אבל מיוחד לשואת יהודי אופנוע, ובאותה שנה – תש"ו (1946) הוחלט באופן חד פעמי להכריז על ערב ראש חודש ניסן כיום צום כללי בארץ ישראל, אך לאחר כמה דיונים שהתנהלו בשנה שלאחר מכן, הוחלט על איחוד יום האבל על שואת יהודי אירופה עם צום עשרה בטבת, במקום קביעת יום אבל מיוחד.המרחק מההצעה הראשונה ליום אבל מיוחד בחומרתו של תשעה באב להחלטה שנתקבלה בפועל, היה רב.

יום עשרה בטבת הוכרז גם כיום הקדיש הכללי. יום זיכרון למי שאין יודעים באיזה תאריך נספה, עם זאת, שאלת קביעת יום אבל מיוחד לא ירדה מן הפרק, ורבנים שונים נדרשו אליה ברבות הימים.

בשנת 1950, נדרש הרב יעקב אביגדור מדרוהביץ, לשאלה זו וטען כי "בזמננו אנו, מלבד יחידי סגולה - נטלה האמונה מן הדור, ולכן הוא מביט על כל המאורעות, כאילו נבעו זו מזו בהכרח טראגי, כעל דרך הטבע, ואין אל מי לזעוק.. ועד היום עדיין לא נקבע יום אבל כזה מפני שתיקון יום אבל, הוא בראש וראשונה, פועל יוצא מן ההכרה הפנימית, שאותם המאורעות והקורות שבאו עלינו, אינם יד המקרה וההזדמנות, אלא יד ד' הנטוי' עלינו.".

תשובתו של הרב אביגדור אינה הלכתית כל עיקר. לדעתו האמונה הברורה, כי "מפני חטאנו גלינו מארצנו", שהייתה נחלת הציבור היהודי בימים עברו, היא שנתנה לימי האבל את משמעותם. אך בדור בו אמונה זו אינה נחלת הציבור, והוא רואה את המאורעות רק כהשתלשלות טבעית של ההתנהלות האנושית, אין כל תוחלת ביום אבל שכזה.

מבחינת האורתודוקסיה, אם כן, האסון הפיזי חשף, באופן בולט יותר, את השבר הרוחני שפקד את העם היהודי בעת החדשה. התודעה החילונית שהלכה והתגברה, גם בקרב יהודים שומרי מצוות, במאה השנים שקדמו לשואה, הביאה לנתק עם דפוסי האבל הדתיים הישנים, והפירוד הדתי-תרבותי בעם היהודי גרם לכך, שלא ניתן יותר להסכים על דפוס אבל אחיד, כבעבר.

גם על ארוע נורא כמו שואת יהודי אירופה, רוב הרבנים סברו שתענית ציבור חדשה במאה העשרים, לא תתקבל בדפוסיה המסורתיים על-ידי רוב הציבור ועל כן העדיפה הרבנות לחבר את היום עם צום עשרה בטבת.

קצת על הכותב

אלכס קמנקוב הוא מתכנת בכיר בחברתינו, גיק, חובב כדורסל, נהג זעיר, מומחה בפיתוח Android, שניצלים ופסטה זה הטופ אצלו, אוהב לסייע לכל מי שרוצה ללמוד על טכנולוגיות וטכניקות חדשות בתחום הפיתוח

כתיבת תגובה

* כתובת האימייל והטלפון שלך לא יוצגו

תגובות

לכתבה זו התפרסמו 0 תגובות